כתב: ד''ר אבי ארבל
צלם: ד''ר אבי ארבל

בצפון-מזרחה של ספרד, על גבול צרפת, משתרע הפארק הלאומי אורדסה בספרד
. רכס זה, המתנשא לגובה רב, כולל כמה פסגות שגובהן מעל 3,000 מטרים מעל פני הים, וש ביל ים הרריים בהם מסתובבים רועי צאן ואיכרים. בעבר פעלו כאן מבריחים רבים, ביניהם מבריחי גבולות ופרטיזנים שסייעו ליהודים ולפליטים אחרים להימלט מצרפת לספרד. נופי הפירינאים מרשימים ויש כאן גם כמה שמורות טבע. היפה בשמורות הפירינאים של קטלוניה ( Pirreos Catalanes ) היא שמורת איגואסטורטס

( P.N. de Aiguestortes ), עתירת הנופים והמעיינות.

השמורה היפה בפירינאים של ארגון ( Pirineos Aragoneses ), היא שמורת אורדסה
( P.N. de Ordesa ). שטחה של השמורה הוא כ1,560- קילומטרים רבועים. הפארק הלאומי שהוכרז לראשונה בשנת 1918, הורחב בשנת 1982 על מנת לשמר את הנופים הפראיים של הפירינאים ולמנוע את הפגיעה בהם כתוצאה מבנייה, תיעוש ופיתוח. בשטחה הנוכחי שמורת אורדסה היא אחת הגדולות בשמורות הטבע של ספרד. (במדריך מישלן בעברית מצוין בטעות כי שטחה כ156,080- קילומטרים רבועים, כלומר פי 100 משטחה האמיתי וכרבע מכל שטחו של חצי האי האיברי).

העיר הקרובה ביותר לפארק אורדסה היא פמפלונה ( Pamplona ), בירת מחוז נבארה. זוהי עיר יפה שחיים בה כ190,000- תושבים, ובה כיכרות יפות, קתדרלות ומוזאונים . מדי שנה נערך כאן בראשית חודש יולי היריד של הקדוש סן פרמין , שבו מבקרים כרבע מיליון תיירים. הביקור בפמפלונה מומלץ ביותר, בעיקר לחובבי הסופר האמריקני ארנסט המינגווי , שכתב עליה בספרו הנפלא ''וזרח השמש. המרחק מפמפלונה לעיירה טורלה
( Torla ), הנמצאת בפתחה של אורדסה , הוא כ100- קילומטרים, העוברים בדרך נופית יפה החושפת חלק מנופי הפירינאים של ארגון ומעוררת תיאבון למנה העיקרית - שמורת אורדסה . אפשר גם לנסוע צפונה לסן סבסטיאן ולהמשיך בטיול בחבל הבאסקים, אחד החבלים היפים של צפון ספרד (ראה רשמי סיור בחבל הבאסקים, טבע הדברים 50, דצמבר 1999) או להמשיך לביאריץ ולטייל בפירינאים הצרפתיים.

הפארק הלאומי אורדסה שוכן ברובו בעמק אורדסה , עמק קניוני שבקרקעיתו זורם נהר אראזאס ( Rio Arazas ). במימיו הצלולים חיים המוני דגי טרוטה ( Salmo Truta ) המוגנים מפני הדייגים, כיוון שאסור לדוג בשמורה. קירות הקניון מתנשאים לגובה 1,000 מטרים מעל קרקעית העמק. בחורף מכוסים הצוקים שלג רב, ובאביב, עם הפשרת השלגים, זורמים המים מראשי ההרים ויוצרים על הצוקים שפע של מפלי מים גבוהים וקצרי ימים. בקיץ אפשר לראות היטב את השכבות הגאולוגיות הצבעוניות הבונות את הצוקים, ואת הפסים האנכיים הבהירים שהותירו משקעי המפלים. העיירה טורלה היא עיירה מקסימה. אפשר ללון כאן במלונות או בצימרים ואפילו פראדור (ארמון שהוסב לשמש כמלון) יש כאן. את כלי הרכב מחנים במגרש החנייה הגדול של טורלה ולאחר קניית כרטיס נכנסים לשמורה באוטובוס מיוחד, שהנסיעה בו הלוך ושוב כלולה במחיר הכרטיס. מי שרוצה לישון תחת כיפת השמים יכול לעשות זאת גם בתחומי השמורה. במגרש החנייה ניתן למצוא מסעדה, שירותים, מתקני בישול ומים.

ממגרש החנייה יוצאים מסלולי טיולים שונים. אפשר לבחור במסלול הליכה קצר הנמשך שלוש-ארבע שעות ועובר בש ביל י ההרים והיער במתינות, ומאפשר גם למי שאינם מיטיבי לכת להתפעל מן היער, מן הצוקים וממפלי המים הנמוכים ולשוב בשלום לבסיס. יש גם מסלולי הליכה ממושכים, שהמפורסם ביניהם הוא מסלול סירקו דה סואסו
( Sirco de Soaso )
, הנמשך שבע-שמונה שעות ועובר דרך ש ביל י יער תלולים, עד שהוא מגיע לקרקס הקרחוני (עמק שעוצב על ידי פעילות קרחונית קדומה) של סואסו ולמפלי מים אחדים. המרשים שבהם הוא מפל זנב הסוס ( Cola de Caballo ), הנופל מגובה 70 מטרים בשפעת מים. (להשוואה, גובהו של מפל התנור בנחל עיון הוא 30 מטרים בלבד). אפשר להמשיך מכאן עד נקודת התצפית פאחה דה פלאי
, שממנה נשקפת קרקעית הקניון מגובה 2,000 מטרים .( Paja de Pelay )

הקרקס הקרחוני של סואסו הוא אחד משלושת הקרקסים הקרחוניים של שמורת אורדסה . האחרים הם קוטטארו ( Cotatuaro ) וקריאטה ( Cariata ) - לכל אחד מהם מו ביל ים ש ביל י הרים תלולים למדיי העוברים ביער. הם דומים למסלול הסואסו ברמת הקושי, אך נותנים תמורה פחותה. בכל מקרה מומלץ לכל מיטיב לכת שזמנו בידו ללכת לפחות במסלול סירקו דה סואסו . יש עוד מסלולים המטפסים על הר פרדידו
שגובהו 3,355 מטרים , או חודרים לקניון המרשים אניסקלו(Monte Perdido)
( Canon de Anisclo ), אך לשם כך נדרש זמן רב ביותר.

היער של אורדסה הוא יער שלא נפגע בידי אדם. יש כאן עצי אורן, אשוחית ואשוח מבין המחטניים, שצמרותיהם מגיעות לגובה עשרות מטרים. צומחים כאן עצים רחבי עלים וביניהם עצי אשור (מעצת האשור מכינים רהיטים מעולים והם מוכרים כעצי בוק), ובן חוזרר , הנושא אשכולות של פירות כתומים דמויי דובדבן. בשולי היער אפשר לראות כיצד פועל הסחף וחושף את שורשי העצים הנאחזים בסלע בכל כוחם. כאן בשוליים, צומחים כמה עצים ים תיכוניים, המצטיינים ביפי פירותיהם. בולטים ביניהם בר זית, שפירותיו הקטנים אדמדמים וסגולים, ועוזרר, שפירותיו האדומים דומים לדובדבנים. שני עצים אלה צומחים גם בישראל ומזכירים את הבית. באחו שבשולי היער פורחים בקיץ עשרות צמחי בר בשלל צבעים.

בשמורת אורדסה יש גם בעלי חיים רבים, אך בשל ריבוי המטיילים לא פוגשים אותם בשעות היום. שועלים, זאבים ודלקים פעילים כאן בלילה, ובמקומות הנידחים מסתובבים איילים אצילים ואיילי כרמל. בשמים דואים עופות דורסים, ומראה של עיט זהוב הדואה בשמי התכלת אינו נדיר כאן. כדאי להצטייד במשקפת.

 בטבע הדברים  הכותב הוא ד"ר לזואולוגיה פורסם